"התנוחה – יציבה ונינוחה.
(התנוחה) בהרפית המאמץ, ובהתלכדות עם האינסוף."
שני המשפטים, או הסוטרות האלו הם ההתייחסות היחידה לתנוחה (אסנה) ביוגה – סוטרה.
למען האמת סביר להניח שהכוונה פה היא לכוון את התנוחה בה נשב למדיטציה,
ולא לתרגול התנועות והתנוחות המוכרות לנו כ"יוגה" או "האת'ה יוגה"
ובכל זאת – אפשר וכדאי לנו לקחת את האיכויות האלו
ולחקור אותן בהיבטים נוספים
כי לפעמים בזרעים של כמה מילים טמונים יערות שלמים.
כדי להתמקד קצת, אתייחס רק למשפט הראשון:
יציבות ונינוחות הן איכויות שמשלימות זו את זו.
כשיש יציבות קל יותר להיות בנינוחות.
כשיש נינוחות קל יותר להיות ביציבות.
אם נבחן את זה, נראה שזה נכון גם (ואולי בעיקר) במצבים מאתגרים:
מצבי שיווי משקל למשל.
אם החלקים שקרובים לקרקע יציבים,
נוכל לנשום הרבה יותר בנינוחות למעלה,
להרפות את הלסתות והכתפיים למשל.
נוכל לבדוק את זה ברגע זה ממש
אם פשוט נעמוד לרגע אחד על שתי רגליים בפיסוק קל,
ונבדוק כמה מתח יש לנו בפנים, כתפיים, לסת..
לעומת זאת אם ננסה לעמוד על רגל אחת, או קצות הבהונות למשל..
נגלה שהרבה יותר קשה לנו להרפות מתחים ולהיות בנינוחות 
אבל מה, הרי לא נוכל לשהות בפיסוק קל ונינוח תמיד.
החיים אוהבים להוציא אותנו מאיזון ולשטוף אותנו בנהר שלהם,
וטוב שכך.
האם אפשר להגיד שאנחנו באמת ביציבות ונינוחות,
אם זה כך רק כשהכל אמנם יציב ועומד?
כשאנחנו על רגל אחת ובג'אגלינג בין כל העשייה, מערכות היחסים והדינאמיות של החיים
ואנחנו שם ביציבות ובנינוחות (לפחות יחסית)
אולי רק אז אפשר להגיד שבאמת טיפחנו יציבות ונינוחות.
וממש אין מה להרגיש רע אם מיד נרגיש שזה לא כך אצלנו,
כי אלו איכויות שלרוב נצטרך באמת לטפח ולהתאמן בהן,
כמו שריר – אם לא נשתמש בו הוא לא יתחזק.
ולגבי ההשפעה ההפוכה, של הנינוחות על היציבות
זווית אפשרית:
אם מסיבה כלשהיא ניפול בצורה "נוקשה" ולא נינוחה,
נדמיין כמו בסרט מצוייר נפילה בה כל הגוף מאובן וישר.
כנראה יהיה כואב מאוד.
אבל – אם ניפול בצורה פחות נוקשה ויותר רכה,
ונתכדרר לכדור / נתגלגל
סביר להניח שהנפילה תהיה פחות קשה
נלך עם התנועה ולא נגדה
(ואולי פה גם נכנס העניין של הרפיית המאמץ מהסוטרה השנייה)
דוגמא נוספת – אם נקח ילדודס (וגם מבוגרים למען האמת)
וניתן להם לקפוץ על רגל אחת עם הידיים למעלה במשך 10 דק'?
כנראה מהר מאוד יתחילו להתלונן ולסבול.
אבל – אם זה יהיה כחלק ממשחק כמו גומי או קלאס וכו'?
יהיה חיוך וכיף, ומשם כנראה אפשרי בהחלט לקפוץ לפחות 10 דק',
כלומר "להתמיד ביציבות" בקפיצה.
אז מציעה קריאה של היציבות והנינוחות:
היכולת מחד למצוא בתוכנו השקטה, רגיעה, מרכז כובד דומם
ומאידך לנוע עם הכוח הזורם של החיים – בגמישות, ברכות ובשעשוע
