שיתופים

…למדתי שמורה טובה ליוגה היא בעלת איזון – בין הובלה לבין ענווה ומרחב, בין שאיפה לדיוק (מנטלי ופיזי) לבין ההבנה שגוף ונפש זקוקים לאימון כדי להתגמש.
אצל טלי למדתי כבר משיעור הנסיון הראשון, והבנתי שיש אצלה את מה שלמעלה והרבה יותר.
העדינות, התבונה, האנרגיות החיוביות, האיפשור והמרחב וגם ההומור כשצריך – הופכים אותה למורה מושלמת. כזאת שלא משליטה את ה"ידיעה" שלה, אלא מצליחה להיות שם בצורה מאוזנת.
זה בא לידי ביטוי אפילו בבחירה של המילים, בניסוח של התנועות, בפרשנות (הלא ברוטלית, אלא נסתרת) של היוגה עצמה.
כל שיעור מקדם. כל שיעור מתפתח. וכל שנייה / תנוחה בו מרגישה במקום, שיש מהלך לשיעור כולו. וכל שיעור הוא משהו חדש שמוביל לתודעות אחרות. זכיתי מאוד והלוואי ועוד יזכו."

"השנה האחרונה הייתה שנה שבה הסיבה היחידה להתקדמות הייתה אינרציה. לא הייתי מסוגל לראות רחוק יותר מחמישה מטרים קדימה, או להבין מה בכלל קורה מחר בבוקר, או אפילו באותו בוקר. מעורפל מתחושות, מחשבות, רגשות או כל דבר אחר שצרכתי שעזר לי להיטשטש. תלוש. דהוי. הכל מעורער. נע ונד בעולם כמו שקית פלסטיק שנידפת ברוח.
ובשנה הזאת, מצאתי חוף מבטחים. אי של שפיות. מקום שבו למשך שעה וחצי, בין מדיטציה למדיטציה, הכול תָחום ללא מסגרת. מעין עוגן אווירי. מקום שבו צריך להבין את קצבה הבלתי מתחשב של ההחלמה, ושל החמלה, והכל מתקבל. מקום שבו אין צורך בהמתנה לדבר שיחלוף, ושהגל הזה, כמו עוד רבים שיגיעו, הוא לא בר חלוף. הוא עצם המסע.אני לא אדם שמתמיד, בטח לא כדרך חיים, ואני לא חי חיים יוגים או מתרגל על בסיס יומי, אבל אני לא יכול באמת לדמיין את החיים שלי בלי המפגשים האלה"