עליי
- טלי בן יצחק
אפשר לסמן את תחילת המסע בכל נקודה בזמן בעצם,
אבל אפתח בהיכרות הראשונית שלי עם היוגה – בהודו ב2009.
השתתפתי בקורס קצר ואינטנסיבי, ובלי להבין יותר מדי משהו נפתח. מדי פעם תרגלתי בעצמי.
אחר כך, כסטודנטית צעירה חזרתי לתרגל יוגה בשיעורים עם מורה.
בתוך שגרת חיים לא ממש שקטים, בלי הרבה פעילות גופנית ועם המווון פעילות מנטאלית (נשמע מוכר?) שיעורי היוגה הפכו לפינה שבועית של שקט. זמן להיות עם הגוף ופסק זמן ממחשבות, מ"צריך", "להספיק", מתח… בירכתי על הזיעה, בירכתי על ההרפיה, בירכתי על הנשימה ועל התחושה המופלאה שיצאתי איתה מהשיעורים. קניתי לי מזרן, ובעצתה של המורה חזרתי לתרגל גם בעצמי, בכל בוקר כמה דקות. קצרצר ולא מאוד מחייב. העצה החכמה הזו טמנה זרעים והשקתה אותם לאט ובסבלנות, כך שהצלחתי לשמור על אימון ביתי קבוע על אש קטנה, גם אחרי שאותה המורה עברה לחו"ל. סיימתי את התואר, החיים המשיכו לנוע, מצאתי מורה חדש והתחלתי לתרגל יותר – אימון ביתי ארוך, מסור. הלכתי להרבה שיעורים. זה היה עוגן שהייתי זקוקה לו מאד. כשהמורה שלי פתח קורס מורי-יוגה החלטתי להצטרף. לא חשבתי שבאמת ארצה ללמד בעצמי, אבל היה לי ברור ש"פינת השקט" הזו היא כבר לא בדיוק רק פינה בתוך החיים שלי.
כאב כמפתח לשינוי
כמה דברים משמעותיים קרו במהלך אותו הקורס:
הבנתי שאני בהחלט רוצה ללמד.
הגמישות והאימון הפיזי שלי הפכו למרשימים יותר,
המורה שלי הדגים עליי "תנוחות מתקדמות" ואני הייתי גאה.
יחד עם זאת, התחילו לכאוב לי מפרקי הירך, משהו הרגיש לא נכון.
דבר נוסף שקרה הוא סקרנות שהלכה וגברה בי לגבי הפילוסופיה והרוח שמאחורי התרגול.
בגלל שכאב לי התחלתי לשנות את האימון, לחקור ולחפש.
הלכתי לשיעורים בקצב שונה, ויתרתי על מה שהיה לי מוכר ואולי גם על הדימוי העצמי שבא עם זה.
לקראת סוף הקורס התחלתי גם ללמד,
תוך כדי חקירה – מה בעצם משמעותי כאן? מה קורה במפגש הזה עם הגוף, מה הוא צריך?
מה הנפש צריכה, בתוך המפגש הזה עם עצמי?
חיפוש
נרשמתי להכשרה שתעזור לי להבין תנועה, פציעות ושיקום טוב יותר (עם ד"ר גיל זולברג ואוהד אינטרטור). למדתי המווון עצמאית, עשיתי לעצמי שיעורי בית. סיכמתי, תרגלתי, קראתי. הלכתי לסדנאות תנועה מתחומים אחרים. הצטרפתי לקבוצת צ'י קונג. ניסיתי מורים ומורות מאסכולות יוגה שונות, בתקווה לא לגמרי מודעת למצוא את האחד או האחת ש"תפתור לי". את הכאבים בירכיים. את החיפוש הרוחני. את מסע הריפוי בכל הרמות. שזה יהיה בול, מושלם, מדוייק. לימדתי המון ובתשוקה רבה. קבוצות שלי, החלפות, משרדים…יוגה תרפיה
הלכתי ליום הרצאות בנושא יוגה תרפיה.
משהו שם נגע בי עמוק. איזה אסימון התחיל ליפול – שום תשובה או נוסחת קסם מסמכות חיצונית לא תפתור לי הכל.
ריפוי, צמיחה וגדילה זו דרך ללכת במו רגלי.
בליווי, תוך עזרה וביחד, אבל עם הגילוי האישי שלי.
בעקבות היום ההוא התחלתי להפגש עם מי שהיתה מורתי דאז, גלית לוין, במפגשים אישיים מדי חודשיים בערך.
היא התאימה לי תרגול אישי של יוגה תרפויטית, ולא פחות חשוב – תרגול קבוע של מדיטציה.
בכל פעם שנפגשנו היא שינתה קצת את התרגילים, הוסיפה הנחיות.
דיברנו על היום-יום וקיבלתי תרגילי תשומת-לב גם לתחומים אחרים, מחוץ ל"אימון על המזרן".
התחלתי ללמד בעצמי יותר שיעורים פרטיים.
נרשמתי למסלול הכשרה תלת-שנתי ביוגה תרפיה.
הכאבים במפרקי הירך חלפו, התרגול שלי המשיך להשתנות ולהתפתח – לעוד מימדים.
בזכות תרגול המדיטציה הגעתי לדרך הבודהיסטית – מיינדפולנס, דהרמה.
התרגול שלי קיבל עומקים ומשמעויות נוספים, ופגשתי עוד מורים ומורות נפלאות בדרך.
יצאתי לריטריטים ארוכים (וקצרים),
הדהרמה נהיתה דרך מלאת משמעות ויופי, תבונה וחמלה עבורי לצעוד בה.
התחלתי גם ללמד מיינדפולנס ומדיטציה.
סטודיו, קליניקה והמשך הדרך..
בקיץ 2019 פתחתי סטודיו בירושלים, מקום שהיה פעיל 4 שנים, לעיתים בשותפות עם קולגות נהדרות. העשייה המקצועית שלי קיבלה 3 צורות עיקריות: – מפגשי יוגה-תרפיה אישיים – שיעורי יוגה קבוצתיים – קורסי מיינדפולנס וקבוצות מדיטציה בהמשך, מתוך העבודה בקליניקה ולא פחות מתוך ההתנסות האישית שלי, הלכתי ללמוד הכשרה ארבע-שנתית של פסיכותרפיה בגישת "האקומי". גישה המשלבת בתוך טיפול שיחתי-רגשי גם מיינדפולנס, וקשב לחוויה דרך הגוף. את ההכשרה המעשית עשיתי בבית סוטריה – חלופת אישפוז פסיכיאטרי (בית מאזן) לגברים בירושלים, שם זכיתי לטפל במפגשי פסיכותרפיה פרטניים ולהעביר קבוצות יוגה וכלים סומטיים. למדתי ועודני לומדת המון: על מערכת העצבים המופלאה שלנו, שאחראית לשמור עלינו בבטחה, בקשר עם עצמנו ועם אחרים. על הקשבה לגוף ולאיתותיו, על וויסות, על טראומה. על כאב כרוני, על התקשרות, על תקווה ותנועה. על יצירתיות ועל פוטנציאל הריפוי והחסד.
והיום…
את הסטודיו סגרתי לטובת התמקדות בקליניקה – אני מקבלת בקליניקה הפרטית לטיפולים בגישת האקומי, וליוגה-תרפיה גם קורסי המיינדפולנס לשמחתי הרבה ממשיכים ונפתחים מספר פעמים בשנה. אני מנחה-שותפה של קבוצת מדיטציה אונליין הנפגשת מידי בוקר לתרגל (כאן אפשר להצטרף), מידי פעם אני מציעה סדנאות ושיעורי תנועה, ימי תרגול בשתיקה ולא בשתיקה ופעילויות נוספות. אפשר להתעדכן בשמחה דרך הרשמה למיילים ממני, כאן. מסיימת בהודיה על הדרך, ותודה על הקריאהטלי בן יצחק
היי ונעים מאוד, אני טלי.
פסיכותרפיסטית בגישה מעוגנת בגוף ("האקומי"), מטפלת ביוגה שיקומית, ומלמדת בשמחה כלים משני-חיים, מופלאים ופשוטים.
החיים הפגישו אותי עם דרך היוגה לפני אי אלו שנים,
והיא פתחה לי שערים לעולמות בהם אין גבול לחקירה ולהעמקה:
עולמות של גוף, תנועה ותודעה. של לב. של מסעות ריפוי, התפתחות והעמקה אל האנושיות שלי, שלנו.
מטפלת בקליניקה ומלמדת מיינדפולנס ותנועה בירושלים, בשפלת יהודה ואונליין.
