מחשבות טורדניות, דפוסים ויוגה

למה אותה המחשבה יכולה לחזור שוב ושוב?
למה דפוסי ההתנהגות שלנו חוזרים על עצמם?
החל מהדרך שבה נכין ונשתה את הקפה בבוקר,
ועד לריבים קבועים עם בני הזוג / משפחה
ואולי גם דפוסים שנודדים בין מערכות יחסים.
ולמה היציבה כמעט תמיד תראה אותו הדבר פחות או יותר?
אפילו שאנחנו יכולות אחרת,
הרי הגוף מכיר את האפשרות להזדקף / לקחת את הראש אחורה וכו'

זה די מיסתורי איך המערכת המורכבת שלנו עובדת.
בגדול, מבחינת המחקר
היום אנחנו מבינים את זה כך שמערכת הבקרה, המוח
(שאחראי על כל מה שציינתי למעלה)
באוטומט שלו מעדיף חסכון באנרגיה.
מה זה אומר?
שהנטייה תמיד תהיה למה שהכי קל כרגע,
גם אם זה לא מה שעדיף לטווח הארוך.
זה מאוד חכם ואולי הרבה יותר ממה שמובן לנו,
אבל אפשר להבין שהמערכת בנויה כדי לשרוד,
וכשצריך להגיב לסביבה מהר, צריך כמה שיותר אנרגיה זמינה.
אי אפשר לבזבז אנרגיה על להתאמץ ולעמוד זקוף למשל.
(וכולנו יודעים כמה זה קשה לעשות את זה יותר מ2 דקות).

כל פעולה שעשינו הרבה, או מחשבה שחשבנו הרבה
היא כמו מסלול ידוע ובטוח.
ליצור מסלול חדש זה כמו לפרוץ שביל ביער סבוך.
אבל פה בדיוק גם היופי בכל הדבר הזה.

ליוגה יש מונחים משלה לתיאור התהליכים האלו,
זה ידע מדהים שקצת אחטא לו כאן
בכך שאציג משהו ממנו ממש על רגל אחת:
כל חוויה מותירה בהכרה את רשמיה (VASANAS).
בכל פעם שאנחנו פוגשות סיטואציה אנחנו מגיבות לפי הרשמים האלו
שטבועים בהכרה, כלומר לפי העבר.
הפעולה האוטומטית (SAMSKARA) מייצרת את הרושם וחוזר חלילה.
האפשרות להתערבות – לייצר שינוי (PARINAMA)

להיות בן אדם זה דבר מיוחד מאוד.
יש מי שיגיד ש"יצאנו מהטבע"
או אולי אנחנו נזר הבריאה "בדמותו ובצלמו".
או אולי אנחנו סוג של חייזרים, או שאנחנו מעין רובוט ממש מתקדם.

בכל אופן,
העובדה היא שאמנם הנטיות לפעמים תומכות אותנו ולפעמים לא,
אבל בכל מקרה אנחנו יכולים לפתח את היכולת להיות במודעות לנטיות האלו,
וזה די מדהים הדבר הזה.
עוברת המחשבה, ואני יודעת שהיא עוברת. אני רואה אותה.
אני רואה את "עצמי" מופעלת, צוחקת או מתעצבנת
אני רואה את ההשתוקקות לשתות קפה נוסף
רואה את היציבה שפופה או זקופה, רואה את המערכת מבסוטה או לא.

זה קצת כמו דג במים (המטאפורה החביבה עליי לאחרונה),
כל אחד ואחת מאיתנו שוחה במים שלה.
המים שלנו דומים וגם שונים.
אנחנו חיות בהם, על העכירות ועל ההזנה ועל כל מה שיש בהם.

והדג לאט לאט מתחיל לראות את המים,
להיות מודע אליהם,
השקוף נראה כמה שהוא – מים.

מהמקום הזה קיימת גם האפשרות לפלס נתיבים חדשים,
לשחות אחרת ולשחק עם המים האלה,
עם המאמץ שזה יוצר במערכת (ולפעמים גם העונג).
ואם נרצה – אז גם לחזור על הנתיבים החדשים האלו שוב ושוב,
עד שיהיו נוחים להליכה / שחייה (:
וזה נהיה נגיש יותר.

כותב פול הארווי:
“Yoga is about recognising change, and recognising that which recognises change.”